|
בס"ד |
|||
 |
מיזם עיצובי בהשראת חוכמת הקבלה |
 |
 |
   |
|||
|
הקבלה היא לא דת, לא אמונה, לא ציווי ולא מסורת, אלא מאגר חוכמה וידע בן 3800 שנה בקירוב. מפאת גילה המופלג היא נחשבת לפילוסופיה העתיקה ביותר המוכרת לאנושות. מיליוני בני-אדם בכל רחבי-העולם, ללא שום קשר לדתם, מוצאם או אמונתם, לומדים ומיישמים כיום קבלה. מיום ליום גדל ומתעצם מספרם. את שורשיה הרוחניים של הקבלה נהוג לשייך לאברהם אבינו, אבי כל הדתות המונותאיסטיות. אברהם היה הראשון לראות ולהבין את האלוהות כהתגשמותו של כוח רוחני עליון, ישות נבונה חסרת גבולות זמן ומרחב, ולא כמכלול של תכונות ויכולות ארציות המגולמות בפסלים ובאלילים למיניהם. בספר יצירה, החיבור הקדום שכתיבתו מיוחסת לאברהם, מוצגת תפישתו את מבנה היקום והבריאה - הן במישור הגשמי והן בזה הרוחני. הספר עצמו הוא אוסף תובנות מורכבות הפותחות ומגלות בפני קוראיהן זוויות ראייה מעמיקות ולא נודעות אודות המציאות הרוחשת בעולמנו. 2 להבין ולדעת אלוהות נהוג להאמין שעצם הההתעסקות האינטנסיבית בידע הקבלי מחברת את האדם בהדרגה לאורות השפע האלוהי ונוטעת בו אנרגיות חיוביות המוליכות ומכוונות אותו בדרכו להשגת האושר המוחלט.
שליטה מוחלטת בידע האצור בתורת הקבלה מקנה ללומדיה כלים העוזרים להם לחיות ולתפקד בהרמוניה מושלמת עם האור האינסופי, העל-חושי. באמצעות הפעלה נקודתית של הידע רוכש הקבליסט את היכולת להסיר ולנטרל כוחות אפלים, להיפטר מאנוכיותו, ולבטל דחפים של רוע ורשע המאיימים לפגוע בו ובמערכות היחסים שהוא מנהל עם העולם. הפעלת כוחות המודעות לצורך השפעה מתקנת ובונה מקרינה על המציאות גם ברמת ההתרחשויות והאירועים ההיסטוריים הפוקדים את האנושות.
3
על מדע וקבלה
במשך אלפי שנים היתה תורת הקבלה נסתרת מהמוני-העמים, נגישה ונהירה ליחידי סגולה בלבד. רק במאה השנים האחרונות - לא מעט הודות למהפכות החברתיות, למהפכה התעשייתית ולמהפכת התקשורת - הפכה החכמה נפוצה וזמינה לכל הדורשים בה. במרוצת ההיסטוריה נמנו על לומדיה בין השאר גם ישו הנוצרי, מוחמד, אלברט איינשטיין, אייזיק ניוטון, זיגמונד פרויד, ואפילו פיתאגוראס ואפלטון. נקודות המפגש שבין המדע לקבלה מתרחשות במקומות שבהם נעצרת חקירת החומר ברמת ההוכחה, ומתחילות ההשערות וההנחות המבוססות על חישובים מתמטיים ו / או על נתונים היפוטתיים. בכל רגע כזה, שבו הופך חקר ההוויה של המימסד האקדמי ללא יותר מרצף של תובנות והגויות חסרות מימצאים גשמיים, מצטמצמים מן הסתם גם המרחקים שבין ההשקפות העדכניות של העולם המודרני לפילוסופיות ההיסטוריות למיניהן ולאמיתות העתיקות החבויות בהן. על-פי חכמת הקבלה מונע העולם באמצעות שורה של חוקים רוחניים אשר בדומה לחוקי כוח-המשיכה משפיעים על כל אחד ואחד מאיתנו בכל רגע ורגע נתון, בין אם ברמת המודעות ובין אם בתת-ההכרה. עוצמת פעולתם של החוקים הללו עזה יותר מכל כוחות חוקי הטבע, חוקי הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה הידועים לאדם. רק לאחרונה זכתה חכמת הקבלה להכרתו של המימסד המדעי המחמיר והבוחן, ונתקבלה על דעתו כאפשרות אבולוציונית סבירה והגיונית. הערך הנומרולוגי של המילה קבלה הוא 137. "מאה שלושים ושבע" הוא גם אחד הערכים החשובים ביותר בפיזיקה המודרנית בשל היותו חסר-מימדיות מוחלט מדרגה ראשונה (כלומר הוא אינו משתייך לשום מדיד כמותי, כגון זמן, מרחק או אנרגיה, ואף לא לשום יחס בין שני מדידים כלשהם, כמו מטר לשנייה למשל בהגדרת מהירות). המספר מבטא תכונה בסיסית בלימודי בריאת המרחב ומופיע בחומר הלימוד בהקשר לחוקיות התיפקוד המשתנה של מוחלטות המירקם העדין. המדע גורס שכל בני-האדם משתמשים בחלק מזערי בלבד מיכולתם השיכלית. במילים אחרות: היות ויכולת החשיבה והתרגול של המוח מנוצלת באחוזים מועטים בלבד, נותרים כל עשרות האחוזים האחרים במרחב המודעות הלא מנוצלת. לו ניתן היה לאגור במדיה דיגיטאלית את כל המידע שהמוח האנושי מסוגל לאצור, היה צורך בנפח איחסון של כאלף דיסקים שכל אחד מהם מכיל מאה טראבייט של נתונים (טראבייט אחד הוא 1024 ג'יגאבייט). 4 הפעלת המודעות הנסתרת תמיד חשבתי שאם אכן יצר האלוהים את האישה מצלע האדם, הרי שאמורה היתה בעצם להיות לו לאדם הראשון לפחות צלע אחת פחות בבית החזה. הקבלה הבהירה לי את משמעות הפסוק מזווית שלא שיערתי, דהיינו שמדובר בצלע במובנה הגיאומטרי, כמו צלע של משולש, ולא בצלע אנאטומית-ביולוגית. המשולש הוא בעצם משולש רוחני שלעולם לא יכול הייתי לדעת על קיומו בסביבות הוויית העולם החילונית שלי. ללא הקבלה ודאי גם הייתי סבור עד היום שספרדים ואשכנזים מייצגים איזורים גיאוגרפיים מוגדרים ולאו דווקא כיוונים של התפתחות. לא הייתי יודע שהמילה ספרד היא לא אחרת מאשר שם הקוד לארבעת רובדי ההבנה, לסוד, פשט, רמז ודרש, ואין לה שום קשר למדינה האירופאית בעלת השם הזהה (משום כך אגב, משתייכים גם יהודים עירקיים, תימניים, מרוקאים, יוונים ואפילו הודים לעדות ספרד, כלומר לעדות שבהן נלמדה ויושמה תורת הקבלה לכל אורך שנות הגלות, למרות שגיאוגרפית חלקן סמוכות היו לקהילות אשכנז, אנשי החצרות והחסידויות). חוכמת הקבלה מלמדת אותנו דרכים להפעלת המודעות החבויה לצורך התקשרות אנרגטית, דו-כיוונית, עם האלוהות. 5 72 השמות בשנת 2004 תועדו לראשונה בספר אחד כל 72 שמותיו של הבורא על עיקרי משמעויותיהן ורזיהן. באותה שנה הופיע בהוצאת מרכז הקבלה העולמי בארצות-הברית 72 השמות - סיפרו של הרב יהודה ברג. הספר הציע לקוראיו "כלים שימושיים לחיים" כלשונו, בעזרתם יוכלו להיפטר משורה ארוכה של מועקות נפשיות ובעיות גופניות. 72 שמות הבורא המתועדים בספר אינם שמות במובן המקובל של המילה, אלא צירופים המסמלים את החיבורים שבין העולמות הרוחניים לעולמות הגשמיים. כל צירוף כזה מורכב משלוש אותיות עבריות היוצרות מילה, שהיא לרוב חסרת משמעות לשונית אינטואיטיבית. שלשות האותיות הללו מוצפנות כולן בשלושה פסוקים עוקבים מתוך הסיפור התנ"כי של קריעת ים-סוף. בכל אחד מהפסוקים 72 אותיות וצירופן בהתאמה טבלתית משוקללת (הפסוק הראשון מלמעלה למטה, השני מהסוף להתחלה והשלישי שוב מלמעלה למטה) הוא שנותן את 72 השמות: • ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם • • ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה • • ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים • בספר נבחנות התכונות הרוחניות המיוחסות לכל שם ושם, מבוארים מהותם של השמות והכוחות הטמונים בהם ומוצעת כוונה לתרגול עצמי (הכוונה היא מקבילתה הקבליסטית של המדיטציה המזרחית). לדוגמא גימטריית פאי, ראשי תיבות הברכה "פותח את ידיך", משתווה מספרית לגימטריית השם סאל, השם המגלם את כוח השפע. דוגמא אחרת: השם כהת הוא סופי התיבות של הפסוק "ולך נאה להודות". הקורא מוזמן ללמוד וליישם טכנולוגיה לנשמה אשר אמורה להביא לשינויים משמעותיים בחייו. המעוניינים להכיר טוב יותר את חוכמת הקבלה או להעמיק את ידיעותיהם בה יוכלו לעשות זאת גם בעזרת אתרי האינטרנט השונים: האתר של מרכז הקבלה, אתר תנועת בני-ברוך (בהנהגתו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן), חוג הלומדים גל-עיני (בהדרכתו של הרב יצחק גינזבורג) ואחרים. אתרים ברוח זו מצויים בשפע ברשת וכל אחד ואחד מהם נושא אופי שונה ויחודי לו. 6 המפגש
העיון בספר השאיר עלי רושם עז, אולם עובדת היותו כתוב בלועזית הקשתה עלי את הההזדהות איתו. תחושה מוזרה זו היתה מוכרת לי עוד מנסיונות קודמים להתחבר אל ספרים שעסקו במהותן של אותיות עבריות, כמו למשל הצופן התנ"כי למייקל דרוזנין או יסודות הקבלה לויל פארפיט, אך נכתבו למעשה בגרסאותיהם המקוריות עבור קוראים אירופאיים ואמריקאיים. לכן מיהרתי להזמין מהארץ עותק מהמהדורה הישראלית. כאשר קראתי אותו בעברית הרגשתי קצת כמו מי שמגלה את תחילתו של שביל המוליך הביתה. המפגש המפתיע והלא צפוי עם מאגר ההבנות המתוארות בספר העניק לי כוחות חדשים בתקופה שפופה של חיי והראה לי דרכים שהובילו בסופן לתהליך יצירת המיזם האמנותי הזה ששמו ע"ב שמותיו של הבורא. 7 אותיות השפה העברית
תחילה למדתי לקרוא ולכתוב אותן, אחר-כך לצייר ולעצב אותן, בהמשך רכשתי בהן הכשרות, ולבסוף השתלמתי והתמקצעתי בהן. את מטה לחמי לנצח אהיה חייב להיכרותי עימן ואותן. במהלך השנים גם נדרשתי במסגרת עבודותי ליצור, לערוך ולסגנן רבות מהן ומשכמותן. עיקר היישומים נגע בהיבטים הטכסטואליים והעיצוביים שלהן. במקביל גם המשכתי לחקור אותן, תאב ומשתוקק להכיר עוד ועוד את טעמיהן המופלאים, ללמוד מהן, להתוודע אל רזיהן הכמוסים והנסתרים ביותר... ותמיד תמיד בהנאה גלויה, מלווה בחדוות יצירה ענקית. כך בעצם גם הגעתי אל 72 השמות. מתוך החיפוש האינסופי אחר מה שיש עדיין לאותיות הללו לומר. מעמקי מהות והוויה שטרם הוכרו והובנו לי. 8 יום השש י ויכלו ה ש מים והא ר ץ וכל צב א ם ויכל א ל והים ביום השביעי...
משמעות המילה העברית אות היא גם תדר המגלם עוצמת אנרגיה, פולס בלע"ז. משמעות נוספת היא מעבר יחידת מידע. המילה סימן אף היא מילה נרדפת לאות. שפת האותיות, השפה העברית, עתיקה כימי הבריאה, וקיומה מוזכר בכתובים עוד קודם להולדתו של העם היהודי. המדרש והאגדה מספרים שהיתה זו שפתם של בוני מגדל בבל. הזוהר טוען כי תושבי היבשת האבודה אטלאנטיס, שהשתמשו אף הם בצפונות השפה העברית לצרכיהם, נהנו מקידמה ומעדיפות טכנולוגית גבוהה והגיעו להישגים מרשימים הודות לפיענוח מהותן הקוסמית של האותיות. לכל אורך ההיסטוריה והדורות, מאז ימי אברהם אבינו בשומר הקדומה, לפני 3800 שנה ועד לימינו אנו, עשו המקובלים שימוש בכוחו של אמצעי זה להסרת טרדות החומר והחומרנות בחייהם ובחיי הסובבים אותם. הם האמינו שצורות גשמיות הנראות לעין, מקושרות לעשרים ושניים תדרים רוחניים שאינם גלויים לעין. החיבור הרוחני לתדרים הללו נעשה דרך עשרים ושתיים אותיותיה של השפה העברית. 9 ההחלטה עוד בטרם סיימתי את קריאת הספר ברור היה לי שארצה להמחיש בכלים יצירתיים גם את יופי אורו הפנימי של כל שם ושם. הדבר המסוים ההוא שמעבר להתבוננות הסתמית בחזותן החיצונית, החדגונית כלשהו, של האותיות הבודדות. החלטתי לנסות ולצייר בדמיוני בצבעים ובעיצובים את משמעותו הייחודית של כל צירוף וצירוף. לא יכולתי להגדיר לעצמי במילים את דחף היצירתיות הפתאומי שאחז בי, אולם במעמקי ליבי האמנתי וקיוויתי שאזכה לחוות חוויה רוחנית כלשהיא, אולי הארה נסתרת או לפחות איזה ריגוש עילאי לא מוכר, באמצעות ההתעסקות האינטנסיבית בע"ב שמותיו של הבורא מזווית הראייה הפרטית שלי.
10
הגדרת המשימות
מהר מאד מתחוור לי שהפעם תהיה המשימה מייגעת מהרגיל: יהיה עלי ליצור בהליך אחד ממושך ורצוף מספר רב של תרשימים ותמונות, אולי אפילו יותר מכל מה שציירתי עד אז בכל ימות חיי, עד שאוכל להשלים את המיזם לשביעות רצוני ולחיות בשלום עם התוצאה הסופית. מכל מקום לא פחות משבעים ושתיים תמונות שונות, מן הסתם, בתוספת אי-אילו סקיצות והפקות נסיוניות... 11 ענייני אופי ויופי נפח ואופי התוצאה הסופית היו כאמור הדברים היחידים שאותם יכולתי להגדיר לעצמי בבירור יחסי בשלב תכנון העבודה. 72 יצירות עצמאיות לחלוטין יהא עלי ליצור. תמונות שתהיינה שונות בתכלית זו מזו, אך בו בזמן גם משתלבות בהרמוניה עיצובית לאחדות ברורה ומושלמת כאשר הן ניצבות האחת לצד רעותה במסגרת של מסגרת משותפת. 12 חישובים ותוכניות חישוב פשוט העלה שלו ציירתי כל שם על גבי דף נייר ממוצע בגודל תקני (וכאן הכוונה לתקן התעשייתי הגרמני המוכר יותר כ-DIN-A4, נייר המדפסות הפשוט שאורכו 297 ורוחבו 210 מילימטרים), הייתי נדרש למסגרת שאורכה לפחות מטר ושבעים ורוחבה שלושה מטרים. סדר-גודל מעין זה עשוי להיות סביר ומקובל כשמדובר ביצירה שנועדה לתצוגה בגלריה רחבת-מימדים או באולם מרווח במיוחד, אולם לא בעבודה לקיר רגיל בסביבת-התנהלות ממוצעת. החלטתי איפוא להצטמצם בשלב זה למימדי גליון דפוס סטנדארטי, הווה אומר מטר אחד על 70 סנטימטרים, ולהחליט בבוא העת אם להפיק ממנו הדפסים בגודל אחר. לקחתי נשימה ארוכה ארוכה ארוכה... 13 פיתויים הפיתוי הראשון, האינסטינקטיבי, היה כמובן לבחור בדרך הקלה והבטוחה מכולן, כלומר לשחזר את האותיות בדמותן המקורית, הדמות שבה הן מופיעות בכתובים: דיו שחורה על גבי נייר לבן. למתכונת גראפית מצומצמת זו עדיפות מכרעת מן ההיבט ה"מיסטי", שכן היא מאפשרת להתרכז בשמות בקלות רבה יותר במהלך "מיצוי הכוונה" (שלב עריכת התירגול המלווה בעצימת העיניים ופקיחתן תוך כדי דימוי האותיות, פעם כפי שהן, שחור על גבי לבן, ופעם בתשליל, לבן על גבי שחור). יחד עם זאת מן ההיבט האמנותי מדובר מטבע הדברים במתכונת צפויה למדי, סדרתית לחלוטין ואולי אפילו קצת אפרורית ומשעממת... הפיתוי השכלתני יותר הוא כמובן "להשתולל" עם כל מה שמזכיר ומתחשק, ולא להישאר בתחום הערבון המוגבל של שני הצבעים הבסיסיים.
14
תרשימים ראשונים
יצרתי תרשים-עבודה עם האותיות סאל ותמונה קטנה יותר עם השם עלם, שניהם בשחור על גבי לבן. את האחרון הקפתי בחלון סגלגל מקרטון ארגמני עם הטבעת פאספארטו, ומסגרתי במסגרת עץ מוזהבת. כאשר העמדתי את שתי התמונות זו כנגד זו, יכולתי בקלות לזהות את העצבות והכבדות הבוטה ששידר אלי הסאל. לעומתו בלט העלם בזכות ההילה הצבעונית שהעידה על פוטנציאל ממשי להיווצרותו של אופי אמנותי יחודי. 15 שלבים באמנות העיצוב החזותי שאותה אני מיישם, כמו גם בתחומים יצירתיים רבים אחרים מן הסתם, נחלקת העבודה שלי על מיזם מוגדר לארבעה שלבים עיקריים: שלב איסוף וריכוז המידע, שלב המיון וההערכה של המידע שנאסף ונצבר, שלב הניסויים וגיבוש התוכניות, והשלב הסופי, שלב המימוש והביצוע. כיוון שכבר ניתן היה לחשב ולסמן את גבולות העבודה ומימדיה, נותר לי רק עוד לעצב בראשי את דמותה. בחרתי ליצור אותה בשיטת האמנות ברחף, טכניקת עבודה ייחודית שפותחה על-ידי בשנים האחרונות וכבר יושמה בגירסאות שונות של מיצגים חזותיים. החלטה עקרונית נוספת שנתקבלה עוד בשלב הניסויים וגיבוש התוכניות, היתה להימנע ככל האפשר משימוש בחומרים רעילים ובצבעים שאינם ידידותיים לאדם ולסביבתו. 16 עפרונות חשמליים על כלי-העבודה החביבים עלי ביותר נמנים העפרונות החשמליים, או כהגדרתם המקצועית - מכשירי הצריבה והחריטה.
מאז אני מרבה להשתמש בכלים הללו בעבודה עם חומרים תעשייתיים: לצורך קבלת אפקט נוסטאלגי (תחושת ה"עתיק ומיושן" בעבודות בעלות נופך "היסטורי"), להשגת אווירת הוד-קדומים (ותסולח לי במטותא תיאטרליות הביטוי והמליצה...), או סתם לביצוע התכות וחיתוכים גסים. את פעולת עפרונות הצריבה החשמליים ניתן אולי להשוות לטכניקת "השמש וזכוכית-המגדלת" של ילדותנו, ילידי אמצע המאה הקודמת: שיטת הצריבה שבה השתמשנו כדי להנציח את שמותינו ושמות אהובינו על גבי מקלוני-העץ של השלגונים. היינו מכוונים אל השמש זכוכית-מגדלת (לרוב "זכוכית" זולה מפלסטיק...) ונעזרים בלהט הקרן המרוכזת מצידה השני כדי לכתוב בשריפה את השם על גבי העץ. לשימושים טכניים, רפואיים או מדעיים, מקובל כיום להעדיף עפרונות צריבה מונחי-תוכנה על בסיס קרני-לייזר, המאפשרים חיתוכים וצריבות מדוייקים ונקיים למשעי. בתחום העשייה האמנותית לעומת זאת הדברים שונים: עפרונות הלייזר אינם מספקים את אותן אשליות יחודיות המושגות אך ורק בעזרת ראשי העפרונות הקלאסיים, העשויים מחלקי מתכת בצורות ובעוביים שונים ומגיעים לטמפרטורות עבודה של עד 1680 מעלות צלסיוס, דהיינו לטמפרטורת-אש בינונית. 17 שיטות והעדפות מלכתחילה ידעתי שאשתמש בלהט עפרונות-חשמליים גם בעבודה עם ע"ב שמותיו של הבורא, אולם רק בשלב מאוחר יחסית של התכנון נפלה ההחלטה לחתוך ולעטר בעזרתם את קצוות הרקעים והשמות. להעמקת הצבעים והדגשתם נעשה שימוש בתערובות שמנים מיוחדות אשר נמרחו בנדיבות על הרקע ויובשו בעזרת אוויר חם רגע לפני שמוקמו עליו אותיות השם החרוכות בקצותיהן. השמנים הללו משמשים בעיקר בתעשיית הבשמים, אולם יש בהם גם אי אילו תכונות מעניינות בשימוש עם ניירות סופגים. 18 ביצועים השלב האחרון בעבודה, שלב היישום והביצוע, יצא לדרך בקיץ 2005, תמוז תשס"ו. כך נראו בראשיתן ארבע התמונות הראשונות שנוצרו:
לקראת ראש-השנה תשס"ז הושלמה היצירה והתקבלה ההחלטה להפיץ אותה במספר גירסאות: החל באפשרות לקבל צילום איכותי של העבודה בגודל אחד לאחד, ועד למתכונת "הסידרה האולטימטיבית" - מהדורה "מטופלת אישית", ממוספרת (72 מתוך 72 עותקים), חתומה ומתועדת, שנועדה למשל לבעלי הגלריות לאמנות ולאספני יודאיקה ואמנות קבלית (לפרטים נוספים נא ללחוץ על רכישה).
19
אבי
ומורשתו
במהלך העבודה התרחשו בחיי לא מעט אירועים חשובים. המשמעותי שבהם היה פטירתו של אבי מולידי, שבועיים לפני יום הולדתו השבעים ותשע. אבי יצחק ארגמן ז"ל היה אדם תמים עם אלוהיו, ישר עם עצמו וטוב-לב עם סביבתו, והכל ברמות נדירות של חום וענווה. צניעותו המופלגת והרכנת הראש הכנועה שלו בפני בורא עולם הפכו לשם-דבר בקרב תושבי עירו באר-שבע. בכל אשר הלך ופנה תמיד הקפיד לעזור, לתרום, להפריש מעשר ולתת צדקה ככל שיכול היה. ברוח זו גם השתדל לגדל ולחנך אותנו, שלושת הבנים והבת, וזאת בעיקר באמצעות מתן דוגמא אישית. בשנים האחרונות לחייו החליט אבי להקדיש את עיקר זמנו ללימוד תורה. הוא בילה ימים רבים בחברת אברכי הכולל שהקים בבירת הנגב הרב אלעזר אבוחצירא - בנו של המקובל המיתולוגי הרב ישראל אבוחצירא זצ"ל, שנודע יותר בכינויו הבאבא סאלי - והחל להקפיד ביתר שאת על קיום מצוות התורה ועל שמירת השבתות והחגים. בכך, ובמקביל להתעסקותי שלי עם חכמת הקבלה, חזר ורכש מחדש את אהדתי לו. מיזם זה מוקדש ברגשי תודה והוקרה עמוקים לבורא עולמות על כל הטוב שחלק ליציריו, לחכמי הקבלה לדורותיהם על תעצומות ההגות והידע, ולזכרו של אבי אהובי יצחק ארגמן ז"ל. 20 הרצאות וסרטים כחלק מהיצירה ובמקביל אליה נחשפתי לחומר תיעודי ולימודי רב הנוגע לחוכמת הקבלה. בין היתר מצאו חן בעיני ההרצאות והסרטונים הבאים: בעברית: הרצאת מבוא לקבלה - מפי הרב זמיר כהן, מרצה ראשי באתר הידברות כתבה מערוץ המדע - עימות בין הרב ד"ר מיכאל לייטמן למרצה לפיזיקת הקוואנטים ד"ר יוסף ורבין סרט תיעודי - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מספר איך הגיע ללמוד קבלה במחיצתו של הרב ברוך אשלג באנגלית: לגלות קבלה - סרט טלביזיה תיעודי מארצות-הברית, בהשתתפות הרב מיכאל ברג ואחרים להרגיש מציאות - סרטון אמריקאי קליל על קבלה בעולם המודרני הרצון לקבל - סרטון קצר שבו מומחש המסלול המוביל בסופו את האדם לצמאון רוחני לילות קבלה - סיפורו של השחקן ישראל סאשה דמידוב
|
|||
|
|
|||
אימוץ
ויישום עקרונותיה ושיטותיה של החכמה מאפשרים ליחיד לשפר את חייו ברמה האישית,
להפוך אותם למעניינים ולמספקים יותר, ולנווט את כל המציאות הסובבת אותו
לכיוונים של צמיחה, פריחה והצלחה, פוריות ובריאות, התחדשות ושקט נפשי.
למרות
שנתקלתי ב-72 השמות לגמרי במקרה (הקבלה כצפוי לא מכירה במונח מקריות
בהגדרתו המקובלת, וגורסת שמקרה הוא רק מה'
בחילופי אותיות...), אהבתי מאד את התובנה החדשה שהונחלה לי.
האל
התוודעתי
אליהם בשנות השמונים המוקדמות, כאשר חיפשתי דרך פשוטה ויעילה לעצב בחריכה
ובשיוף אותיות ומוטיבים על גבי פריטים מחומרים טבעיים מבוססי עור ועץ (צריבה),
או זכוכית ומתכות אצילות (חריטה). 
